Villa La Collina, Lake Como, Italy, May 7-10, 2018
Scholars of the Jewish past have often tended to envision modernization as the importation of non... more Scholars of the Jewish past have often tended to envision modernization as the importation of non-Jewish values and modes of thinking by a narrow group of secularized Jews. Perhaps the most prominent proponent of this view was Israeli historian Jacob Katz. In his classic book, Tradition and Crisis: Jewish Society at the End of the Middle Ages (1957), Katz characterized the rise of the Jewish Enlightenment (the haskalah) at the end of the eighteenth century, as the crisis that brought about the dissolution of traditional Jewish society. The past few decades however, have witnessed a growing dissatisfaction with this paradigm of tradition and crisis, and a more nuanced view of Jewish modernization has emerged. Historians of the medieval period have shown that inter-religious encounters played a crucial role in the shaping of Jewish history and culture in Europe, long before the age of Jewish emancipation. Historians of the early modern period have similarly questioned the grand-narrative of historical crisis and discontinuity by exposing a much more gradual, often timid Jewish modernity, which seeped in through complex networks of traditional life. Indeed, recent scholarship has revealed that it was not only maskilim who took an interest in the cultural and scientific advancements of the eighteenth century, but also rabbinical thinkers, kabbalists, and members of the secondary elites of the Jewish communities. These thinkers and authors, hitherto perceived as modernity’s starkest opponents, engaged the cultural trends, scientific innovations and modes of thinking of their time—whether advertently or inadvertently––and adapted them into their own thought and writings. Clearly, the aim of these authors was not the dissolution of traditional society through the importation of foreign modes of thought, but rather—religious renewal, and the fortification of religion and faith. And yet, notwithstanding their conservative aspirations, the efforts of these thinkers to rejuvenate Jewish faith led to significant cultural and social changes. The participation of such “inadvertent innovators” in the making of Jewish modernity calls us to rethink our definition of modernity itself, and its relationship with secularization on the one hand, and tradition on the other.
This conference sets out to explore this yet understudied route to modernity, and to shed light on the ways in which Jewish religious thinkers took an active part in the dissemination and articulation of Jewish modernity. Emphasizing the impact of religious dynamics on some of the key socio-cultural transformations of the eighteenth century, presentations will focus on the unique contribution of religion in general—and Judaism in particular—to the making of modernity. A particular focus will be on the unintended innovations of religious reform. Papers will tackle such issues as the ubiquity of religious renewal movements; new religious knowledge, forms of piety and religious practices; programs for religious education; religious alterity, plurality and individualization; the relationship between modern science and religious belief; and Jewish translations of non-Jewish works. In addition, the conference will include a comparative dimension, focusing on similar processes of modernization within Christian and Muslim religious societies.
Uploads
book by Maoz Kahana
האם גלמים מכניים, יצירי אדם, יכולים להתפלל? האם היקום אינו אלא מכונה משוכללת, והבורא אינו אלא שָׁעָן? האם יש לעולם לב?
שאלות אלו הטרידו את גדולי הרבנים במאות השבע-עשרה והשמונה-עשרה, תקופת עיצובה של המהפכה המדעית באירופה, מהפכה שנוגעת גם כיום בכמה משאלות היסוד של היות האדם בעולם.
׳תרנגולת בלי לב – דת ומדע בכתיבה הרבנית במאה השמונה עשרה׳ מספר את סיפורם של הדת והמדע בעת החדשה המוקדמת כיקומים עשירים, מתעמתים ונפגשים. הספר בוחן מאה שנים של יצירה רבנית בהלכה ובקבלה, מִקורותיה הסבוכים של תרנגולת משונה, חסרת לב, בגרמניה של ראשית המאה השמונה עשרה ועד לתיאור המוקסם של לב העולם בכתביו של ר׳ נחמן מברסלב במזרח אירופה מאה שנים לאחר מכן.
כך מתואר מזווית לא שגרתית סיפורה הסוער של החברה היהודית בעת החדשה, והצורה המורכבת שבה היא מקיימת פליאה חידוש ושיגרה.
, קישור מוזל לקניית הספר, כחצי מחיר בשבוע הספר
http://www.shazar.org.il/Book/מהנודע+ביהודה+לחתם+סופר.aspx?name=מהנודע+ביהודה+לחתם+סופר&code=185654
Papers by Maoz Kahana
במאמר אני מבקש להבין היבטים יסודיים בעולמו הפנימי של ר׳ יוסף קארו
ובתודעתו כפוסק הלכה
מתואר מקומו בתוך צפת ודור מגורשי ספרד
אך נבדקים גם חזונו הפנימי האוטופי, ותפיסתו את הספרות הבבליוגרפית ואת יכולותיה הרוחניות
Abstract:
R. Yehonatan Eybeschütz (1694-1764), one of the prominent rabbis of Central Europe in the eighteenth century, was writing during the 1720s, as I wish to describe in this article, an extraordinary book: “Sefer Meirav”. This Hebrew book, designed in a theatrical format of a theater play, dealt with various branches of contemporary science (as was known at the beginning of the eighteenth century), and in the close relations that the author sought to draw between these scientific fields and the Jewish wisdom of the Torah and th Holy Spirit concealed within it. This wisdom compensates for the scientific inferiority of the Jewish people whose history was devoid of any scientific research institutions. The manuscript of “Sefer Merav” was never printed, and was considered lost. But recently I have found parts of the book included in the copying of another manuscript. Using this material, I would like to describe in this article the purpose and character of the book, to place it in the context of R. Yehonatan's wider, well known extensive writings, and to understand the meaning of some of the hidden hints contained in the parts of the book which were discovered. Through the study of those remains of Sefer Merav I will try to show the way in which Rabbi Eybeschütz clothed into the theatrical structure of the book his unique conception of relations between religion and science, as well as his personal understanding of the complex challenges and tense dialogues that he personally was encountering in the stormy cultural landscape of Hapsburgian Prague at these years: a landscape where religious and scientific disputes with Jesuit priests and Bohemian novels, and with religious groups with different religious and scientific tendencies and contradictions took place. I will describe and locate the universal vision of the author, Rabbi Eybeschütz, within a particular stream of thought that was prevalent in the eighteenth century, a stream that aspired to the creation of a universal scientific religion in which the best achievements of the new science would be combined and evaluated with metaphysical patterns of thought: Kabbalistic and hermetic magic. At the heart of this enormous project, as described in the Sefer Meirav, was the utopian literary figure of an all-known pansophic Jewish sage, a figure whom I would like to identify with the author himself, Rabbi Yehonatan Eibeshitz
תקציר
ר׳ יהונתן אייבשיץ, מן הידועים והרבנים שברבני מרכז אירופה במאה השמונה עשרה, עסק בשנות העשרים של המאה השמונה עשרה, כפי שאבקש לתאר במאמר הנוכחי, בכתיבתו של ספר יוצא דופן: ׳ספר מירב׳. הספר העברי, שעוצב בתבנית תיאטרלית של מחזה, עסק בענפים שונים של מדע עכשווי (כפי שהיה ידוע בראשית המאה השמונה-עשרה), וביחסים ההדוקים אותם ביקש המחבר לשרטט בין תחומי הידע הללו ובין חכמת התורה ורוח הקודש השורה, לדבריו, בלב חכמי היהודים. חכמה זו מפצה לדבריו על הנחיתות המדעית של העם היהודי שבהיסטוריה שלו היה נטול מוסדות מחקר מדעיים. כתב היד של ספר ׳מירב׳ מעולם לא נדפס, ונחשב לאבוד. אך לאחרונה מצאתי חלקים מהספר שנכללו בהעתקה של כתב יד אחר. מתוכם אבקש להעלות במאמר הנוכחי את מטרתו ואת אופיו של הספר, לשבצו בקונטקסט של תפיסותיו העקרוניות של ר׳ יהונתן בכתיבתו הרחבה, ולעמוד על פשר כמה מן הרמיזות הסמויות הכלולות בחלקים שהגיעו לידנו. דרך העיון בשרידי ספר מירב אנסה להראות את הצורה בה הפנים ר׳ יהונתן לתוך התבנית התיאטרלית של הספר את התפיסה הייחודית שלו אודות יחסי דת ומדע, כמו גם את עמדתו נוכח האתגרים המורכבים, והדיאלוגים המתוחים, שזימן בפניו הנוף התרבותי הסוער בו שהה בפראג ההבסבורגית באותם עשורי השנים: נוף שחברו בו וויכוחי דת ומדע עם ׳כמרים׳ ועם ׳שרים׳, ועם קבוצות דתיות בעלות נטיות דתיות ומדעיות שונות ומנוגדות. את חזונו האוניברסלי של המחבר אבקש לתאר בתוך זרם מחשבה מסויים שרווח במאה השמונה עשרה, זרם ששאף ליצירתה של דת מדעית אוניברסלית בה ישולבו מיטב גילויי המדע העכשווי עם תבניות מחשבה מטאפיזיות: מאגיות קבליות והרמטיות. בלב הפרויקט העצום הזה, כפי שתואר בספר ׳מירב׳, עמדה דמותו הספרותית האוטופית של חכם יהודי יודע כל, דמות שאותה אבקש לזהות עם המחבר עצמו, ר׳ יהונתן אייבשיץ.
המאמר זכה בפרס למאמר פורץ דרך בחקר ההיסטוריה לשנת 2016 של החברה ההיסטורית והעמותה על שם שלמה ובלה ברטל
עמ׳ 391–433
אפשר לפנות
(maozkahana@gmail.com)
ולקבל קובץ מלא
In this essay I will examine a particular aspect of this literary opacity from the viewpoint of two Torah scholars. By dating and revisiting lost manuscripts and short fragments, along with well-known polemics, this paper will attempt to uncover the basic attitudes of R. Ezekiel Landau of Prague and R. Pin@has Katzenellenbogen of Boskowitz toward Kabbalistic and Sabbatean literature. Several personal writings dating from 1752 to 1761 will be closely examined with the aim of tracing two opposing, yet prototypical responses to the place occupied by Sabbatean literature on the Kabbalistic-Lurianic shelf of the contemporary rabbinic library.
"
האם גלמים מכניים, יצירי אדם, יכולים להתפלל? האם היקום אינו אלא מכונה משוכללת, והבורא אינו אלא שָׁעָן? האם יש לעולם לב?
שאלות אלו הטרידו את גדולי הרבנים במאות השבע-עשרה והשמונה-עשרה, תקופת עיצובה של המהפכה המדעית באירופה, מהפכה שנוגעת גם כיום בכמה משאלות היסוד של היות האדם בעולם.
׳תרנגולת בלי לב – דת ומדע בכתיבה הרבנית במאה השמונה עשרה׳ מספר את סיפורם של הדת והמדע בעת החדשה המוקדמת כיקומים עשירים, מתעמתים ונפגשים. הספר בוחן מאה שנים של יצירה רבנית בהלכה ובקבלה, מִקורותיה הסבוכים של תרנגולת משונה, חסרת לב, בגרמניה של ראשית המאה השמונה עשרה ועד לתיאור המוקסם של לב העולם בכתביו של ר׳ נחמן מברסלב במזרח אירופה מאה שנים לאחר מכן.
כך מתואר מזווית לא שגרתית סיפורה הסוער של החברה היהודית בעת החדשה, והצורה המורכבת שבה היא מקיימת פליאה חידוש ושיגרה.
, קישור מוזל לקניית הספר, כחצי מחיר בשבוע הספר
http://www.shazar.org.il/Book/מהנודע+ביהודה+לחתם+סופר.aspx?name=מהנודע+ביהודה+לחתם+סופר&code=185654
במאמר אני מבקש להבין היבטים יסודיים בעולמו הפנימי של ר׳ יוסף קארו
ובתודעתו כפוסק הלכה
מתואר מקומו בתוך צפת ודור מגורשי ספרד
אך נבדקים גם חזונו הפנימי האוטופי, ותפיסתו את הספרות הבבליוגרפית ואת יכולותיה הרוחניות
Abstract:
R. Yehonatan Eybeschütz (1694-1764), one of the prominent rabbis of Central Europe in the eighteenth century, was writing during the 1720s, as I wish to describe in this article, an extraordinary book: “Sefer Meirav”. This Hebrew book, designed in a theatrical format of a theater play, dealt with various branches of contemporary science (as was known at the beginning of the eighteenth century), and in the close relations that the author sought to draw between these scientific fields and the Jewish wisdom of the Torah and th Holy Spirit concealed within it. This wisdom compensates for the scientific inferiority of the Jewish people whose history was devoid of any scientific research institutions. The manuscript of “Sefer Merav” was never printed, and was considered lost. But recently I have found parts of the book included in the copying of another manuscript. Using this material, I would like to describe in this article the purpose and character of the book, to place it in the context of R. Yehonatan's wider, well known extensive writings, and to understand the meaning of some of the hidden hints contained in the parts of the book which were discovered. Through the study of those remains of Sefer Merav I will try to show the way in which Rabbi Eybeschütz clothed into the theatrical structure of the book his unique conception of relations between religion and science, as well as his personal understanding of the complex challenges and tense dialogues that he personally was encountering in the stormy cultural landscape of Hapsburgian Prague at these years: a landscape where religious and scientific disputes with Jesuit priests and Bohemian novels, and with religious groups with different religious and scientific tendencies and contradictions took place. I will describe and locate the universal vision of the author, Rabbi Eybeschütz, within a particular stream of thought that was prevalent in the eighteenth century, a stream that aspired to the creation of a universal scientific religion in which the best achievements of the new science would be combined and evaluated with metaphysical patterns of thought: Kabbalistic and hermetic magic. At the heart of this enormous project, as described in the Sefer Meirav, was the utopian literary figure of an all-known pansophic Jewish sage, a figure whom I would like to identify with the author himself, Rabbi Yehonatan Eibeshitz
תקציר
ר׳ יהונתן אייבשיץ, מן הידועים והרבנים שברבני מרכז אירופה במאה השמונה עשרה, עסק בשנות העשרים של המאה השמונה עשרה, כפי שאבקש לתאר במאמר הנוכחי, בכתיבתו של ספר יוצא דופן: ׳ספר מירב׳. הספר העברי, שעוצב בתבנית תיאטרלית של מחזה, עסק בענפים שונים של מדע עכשווי (כפי שהיה ידוע בראשית המאה השמונה-עשרה), וביחסים ההדוקים אותם ביקש המחבר לשרטט בין תחומי הידע הללו ובין חכמת התורה ורוח הקודש השורה, לדבריו, בלב חכמי היהודים. חכמה זו מפצה לדבריו על הנחיתות המדעית של העם היהודי שבהיסטוריה שלו היה נטול מוסדות מחקר מדעיים. כתב היד של ספר ׳מירב׳ מעולם לא נדפס, ונחשב לאבוד. אך לאחרונה מצאתי חלקים מהספר שנכללו בהעתקה של כתב יד אחר. מתוכם אבקש להעלות במאמר הנוכחי את מטרתו ואת אופיו של הספר, לשבצו בקונטקסט של תפיסותיו העקרוניות של ר׳ יהונתן בכתיבתו הרחבה, ולעמוד על פשר כמה מן הרמיזות הסמויות הכלולות בחלקים שהגיעו לידנו. דרך העיון בשרידי ספר מירב אנסה להראות את הצורה בה הפנים ר׳ יהונתן לתוך התבנית התיאטרלית של הספר את התפיסה הייחודית שלו אודות יחסי דת ומדע, כמו גם את עמדתו נוכח האתגרים המורכבים, והדיאלוגים המתוחים, שזימן בפניו הנוף התרבותי הסוער בו שהה בפראג ההבסבורגית באותם עשורי השנים: נוף שחברו בו וויכוחי דת ומדע עם ׳כמרים׳ ועם ׳שרים׳, ועם קבוצות דתיות בעלות נטיות דתיות ומדעיות שונות ומנוגדות. את חזונו האוניברסלי של המחבר אבקש לתאר בתוך זרם מחשבה מסויים שרווח במאה השמונה עשרה, זרם ששאף ליצירתה של דת מדעית אוניברסלית בה ישולבו מיטב גילויי המדע העכשווי עם תבניות מחשבה מטאפיזיות: מאגיות קבליות והרמטיות. בלב הפרויקט העצום הזה, כפי שתואר בספר ׳מירב׳, עמדה דמותו הספרותית האוטופית של חכם יהודי יודע כל, דמות שאותה אבקש לזהות עם המחבר עצמו, ר׳ יהונתן אייבשיץ.
המאמר זכה בפרס למאמר פורץ דרך בחקר ההיסטוריה לשנת 2016 של החברה ההיסטורית והעמותה על שם שלמה ובלה ברטל
עמ׳ 391–433
אפשר לפנות
(maozkahana@gmail.com)
ולקבל קובץ מלא
In this essay I will examine a particular aspect of this literary opacity from the viewpoint of two Torah scholars. By dating and revisiting lost manuscripts and short fragments, along with well-known polemics, this paper will attempt to uncover the basic attitudes of R. Ezekiel Landau of Prague and R. Pin@has Katzenellenbogen of Boskowitz toward Kabbalistic and Sabbatean literature. Several personal writings dating from 1752 to 1761 will be closely examined with the aim of tracing two opposing, yet prototypical responses to the place occupied by Sabbatean literature on the Kabbalistic-Lurianic shelf of the contemporary rabbinic library.
"
Medicine, Halakha, and Alchemy in Hamburg-Altona, 1736
"Jewish law has many long-standing ways of relating to different types of scientific inquiry. Yet what is the fate of this relationship when one of the systems—medicine, in this case—undergoes a profound transformation in self-understanding? How would the other respond, and how might this influence halakhah's self-perception? How would this transformation impact the power dynamic between rabbi and physician? In this initial study of the interaction between scientific inquiry and Jewish law, I describe three basic halakhic responses to the medical branch of the scientific revolution in early modern Europe, analyzing these different approaches within the context of a stormy debate regarding a halakhic question among three great rabbis: R. Yehezkel Katsenelbogen (1667-1749) - rabbi of the cities of Hamburg and Altona at the beginning of the eighteenth century, R. Samson the Pious (d. 1737) - head of the local kloyz, and R. Jakob Emden (1698-1776) - a formidable scholar and resident of the city. This analysis provides insight into different approaches to the relationship between scientific knowledge, notions of progress and the conception of law, and the correlations between social positions and halakhic jurisprudence. Along the way, the study questions the way the terms "conservative" and "innovative" might be used in the historical study of Jewish law.
"
בשנת 1668 נדפס בלונדון ספרו של המלומד האנגלי ג׳ון וילקינס (John Wilkins, 1614–1672) :‘An Essay towards a Real Character, and a Philosophical Language’. וילקינס היה כומר אנגליקני מתון, פילוסוף נטורלי, וגם ממיסדי ה‘Royal Society of London’ – החברה המלכותית שהיתה לאבן דרך בהתפתחות המדעית של אירופה. בספרו הציג וילקינס כמה מסרים רדיקליים. אחד מהם היה יצירתה של שפת כתיבה חדשה, אוניברסלית, שתחליף את הלטינית 1672–1614 ,הישנה של הכנסיה הקתולית, ותשמש מצע קשר למלומדים ומבקשי אמת מכל העולם. מגמה דומה התבטאה במשאלה נוספת, דמיונית לא פחות המלומד האנגלי ביקש להחיל על העולם כולו יחידת מדידת אורך אחת ויחידה, שתחושב באופן רציונאלי ובסולם עשרוני. מאז התפרקות האימפריה הרומית, לכל הפחות, היתה אירופה נתונה בתוהו ובוהו של מידות אורך משקל ונפח. בתוך יחידה מדינית אחת כצרפת או אנגליה יכלו לשמש בו זמנית במקביל מאות מידות שונות. יחידות מידה (שפעמים רבות נשאו שמות זהים) נשמרו במקומות שונים בצורות שונות לגמרי. קביעת יחידות המידה היתה לכלי שרת גם בידי שליטים מקומיים – אלה, כמובן, ביקשו לסמן בעזרתן את מרחב סמכותם, וגם אלה, כידוע, רבו מספור."
R' Yehuda Ha-Chassid's will in the Modern Era.
Rabbi Yehuda Ha-Chassid's will, a short, vague and enigmatic document attributed to the thirteenth century, played an important role in the consolidation and crystallization of halakhic identities in the Modern Era.
This article traces the document’s infiltration into the canonical halakhic literature of the
sixteenth century and the multifaceted storm that was aroused in the wake of it’s critique during the closing years of the eighteenth century.
This research reveals fundamental fluctuations in the management and codification of sources of knowledge in the halakhic discourse of the Modern Era. Tracing the negation or the adoption and adaptation of R’ Yehuda Ha-Chassid's the will into new structures of thought, pertains to central and contradictory phenomena in halakhic culture such as: the influence of Lurianic Kabbalah, textual self-reflection, the birth of Hassidism on the one hand and fluxes in it's self-identity on the other, and the formation of the particularistic character of local milieu. These tensions and constraints are reflected through the fiery discourse concerning Jewish modern identity in which the Will played a part during the last two centuries.
"
This paper presents a particular interpretation of Rabbi Moshe Soferʼs conceptual understanding of Torah. The Hatam Sofer (Frankfurt a.M. 1762 – Pressburg 1839), one of the most important conservative Jewish leaders in the modern era, left behind a massive body of work. From this wide-ranging corpus I will present his unique response toward challenging the text critics, including Spinoza, who sought to establish the ʽplainʼ meaning of the text (Peshat) in biblical exegesis, as it developed in the major trends of European thought in the early modern era. This paper claims that at the core of the Hatam Sofer’s response stand the theme of the ʽunknownʼ and that of the enduring renewal of Torah insights (ʽhidushʼ). The interrelations between These two poles inform issues of primary importance in the Hatam Sofer’s thought and activities, such as the concept of the holy text, the role of exegesis, the procedure of daily Torah study and teaching, and the nature of the anticipation of redemption. In order to clarify the Hatam Sofer’s concepts, I compare them briefly with the attitudes of the GRA (Rabbi Elijah of Vilna, 1720-1797) and Rabbi Nachman of Bratzlav (1772-1810). I also analyze them in relation to certain strains in the contemporary European Romantic movement.
In this work I scrutinize the unique "fingerprint" of each of the two, as disclosed by the structural design of the halakhic responsa they wrote. Likewise, I examine the relationship between the latter and the "revealed" life of the adjudicator and leader: his life story, his congregation, and his place in the "revealed" history of his age. This close inspection of halakhic texts and their integration within the overall historical-chronological picture is designed to facilitate an encounter between a particular type of intellectual history – one that focuses on internal patterns of thinking and conceptualization – and the stormy upheavals of "external"-social history.
This investigation will be discussed on two distinct levels.
The first focuses on the relationship between social history and halakhic writing. In this regard I examine the halakhic discursive style of the two aforementioned authorities, in their attitude towards a sequence of a pair of highly-influential trends: the eighteenth-century outburst of Frankist Sabbatianism, and the Reform and Haskalah movements in religion that date from the end of the eighteenth century, and continued through the first part of the nineteenth.
The second level of the discussion concerns the deeper meaning of these events for the coding of the sources and the internal creative mechanisms of practical halakhah. Here I inquire into what can and cannot be considered a legitimate source for a halakhic ruling, and what the parameters are for such a determination. In particular, what specific set of circumstances governs the very formation of these, and only these, precise parameters? In this connection, I also consider "calmer" phenomena, such as the ongoing influence of the printing industry, and of scientific thought, on the methodology of reading texts, their decoding and elucidation.
"Kabbalistic Treasures Hidden: A Hebrew Journey Through Renaissance Italy. Libraries and Beyond'.
Professor Kahana will be a guest of our department to further his research on Rabbi Haim Yosef David Azulai's (HIDA) fascinating journeys through the princely libraries of Italy in the 18th century, and has expressed a willingness to exchange views with fellow historians and philologists on the manuscript culture of Renaissance Europe. His research focuses on deciphering and elucidating rabbinic literature, Jewish law and legal cultures within the social and intellectual contexts of early modern European history and its Jewish minority culture.
The presentation will explore the broader context of Jewish and princely patronage during the Renaissance. We will examine how the Italian nobility's interest in Jewish texts and knowledge contributed to the preservation of important Jewish works and how scholars such as HIDA used these collections for their research. This exploration will shed light on the complex relationship between Jewish intellectual history and the cultural environment of 18th century Italy, revealing the unexpected intersections between Jewish mysticism, Renaissance humanism and aristocratic book collecting.
Rabbi Haim Yosef David Azulai (Jerusalem 1724- Livorno 1806), known as 'Hida,' was a towering figure in Jewish scholarship, whose journeys spanned continents and whose writings bridged worlds. Join us in Jerusalem or via simultaneous streaming on YouTube and Facebook to explore the multilayered legacy of this remarkable scholar. Esteemed scholars from Israel and beyond will delve into his extensive oeuvre, which encompasses over 100 distinct works, illuminating his significant contributions to Jewish history and thought. Our conference will feature a broad spectrum of lectures, covering topics from Halacha and Kabbalah to travel literature, daily material life and experiences, the history of the book, Renaissance humanism, the Spanish-Portuguese Jewish 'Nation,' and the emergence of modern Jewry in Europe and the Ottoman lands.
הרצאות מרתקות
אני אדבר ב״ה על עיצוב ביוגרפיית הכותב של ר׳ יוסף קארו במאה השמונה עשרה
ניתן לצפות בכנס גם מרחוק (ראו בהזמנה)
החוג להיסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת תל אביב
חברותא ׳מרחב-מקום׳ מארחת:
פרופ׳ מעוז כהנא
אוניברסיטת תל אביב
בנין קרטר, חדר 203, בשעה 10:15
לבירורים: dorsaar@gmail.com
הקרב של יוהנס רויכלין: הומניסט נוצרי פילושמי ומאבקו להצלת הספרים היהודיים.
הרצאה,
בהרצאה אתאר גילוי חדש אודות כוונות עישון הטבק, ואודות נסיבות היווצרותן ההיסטוריות וזיקתן לראשית השבתאות,
בעקבות לכתו של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ
ון ליר, מפגש זום
יום חמישי | 03.09.20 | בשעות 19:00 עד 21:00
בקישור
https://www.youtube.com/watch?v=XlfFeyruR8M
א–ה | 3–14 במאי | ט–כ באייר | 9:00
* עשרה מפגשי זום | משך כל שיעור: 30 דקות
https://us02web.zoom.us/j/83784461634
הרצאות במגוון נושאים מרתק
הרצאת אורח מפי
Prof. Paul Freedman (Yale University): Jewish Food as an “Ethnic” Cuisine in the United States
אני אדבר על יחודים קבליים במוצרים קולוניאליים - קפה וטבק
כולם מוזמנות ומוזמנים
באתר המפגשים
https://tinyurl.com/r5gqej3
ניתן למצא הקלטות של ההרצאות מן המפגשים הקודמים וכן מאגר חומרים מחקריים ודפי מקורות לדיון
בכל אופן - הקובץ כאן הם הדברים שלי באותו הערב. פחות חשובים, אבל גם כן משהו.
תודה ליעקב מאיר שהזכיר לי היום את הטקסט הזה והציע לי להעלות אותו.
במבט לאחור יש בזה גם סוג של הספד, למורה אהוב וקרוב.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים
This conference sets out to explore this yet understudied route to modernity, and to shed light on the ways in which Jewish religious thinkers took an active part in the dissemination and articulation of Jewish modernity. Emphasizing the impact of religious dynamics on some of the key socio-cultural transformations of the eighteenth century, presentations will focus on the unique contribution of religion in general—and Judaism in particular—to the making of modernity. A particular focus will be on the unintended innovations of religious reform. Papers will tackle such issues as the ubiquity of religious renewal movements; new religious knowledge, forms of piety and religious practices; programs for religious education; religious alterity, plurality and individualization; the relationship between modern science and religious belief; and Jewish translations of non-Jewish works. In addition, the conference will include a comparative dimension, focusing on similar processes of modernization within Christian and Muslim religious societies.