מייק גודווין
Michael Wayne Godwin

גודווין ב־2017
לידה	26 באוקטובר 1956 (בן 68) ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	בית הספר למשפט של אוניברסיטת טקסס תיכון לאמאר, מיזורי
מעסיק	קרן ויקימדיה, בית הספר למשפט של ייל

מייקל ויין גודווין (באנגלית: Michael Wayne Godwin; נולד ב־26 באוקטובר 1956) הוא עורך דין וסופר אמריקאי. הוא היה יועץ הצוות הראשון של קרן החזית האלקטרונית (EFF), והוא יצר את פתגם האינטרנט ההומוריסטי חוק גודווין ואת הרעיון של מם אינטרנטי, כפי שדווח בגיליון אוקטובר 1994 של הירחון Wired.^[1] מיולי 2007 עד אוקטובר 2010, הוא היה יועץ כללי של קרן ויקימדיה. במרץ 2011 הוא נבחר להנהלת יוזמת הקוד הפתוח (אנ').^[2] גודווין משמש כעורך תורם של מגזין ריזן מאז 1994.^[3] באפריל 2019, הוא נבחר להנהלת איגוד האינטרנט העולמי.^[4] בין השנים 2015 ל-2020 היה יועץ כללי ומנהל מדיניות חדשנות במכון R סטריט (אנ').^[5][6] באוגוסט 2020, הוא וקבוצת עורכי הדין בלאקסטון הגישו תביעה נגד ממשל טראמפ בשם עובדי טיקטוק,^[7] ועבדו שם בין יוני 2021 ליוני 2022. מאז אוקטובר 2022, הוא עובד כמנהל המדיניות והפרטיות בחברת אנונים.^[8]

גודווין למד בבית הספר התיכון לאמאר ביוסטון. ב-1980 סיים את לימודיו באוניברסיטת טקסס באוסטין עם תואר ראשון באמנויות בתוכנית מצטיינים של האוניברסיטה (Plan II Honors).^[9][10] מאוחר יותר למד גודווין בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת טקסס וסיים את לימודיו עם תואר ג'וריס דוקטור ב-1990. בזמן לימודי המשפטים, גודווין היה העורך של עיתון הסטודנטים 'דה דיילי טקסן' מ-1988 עד 1989.^[11]

בסמסטר האחרון שלו בבית הספר למשפטים, בתחילת 1990, גודווין, שהכיר את סטיב ג'קסון (אנ') דרך קהילת מערכת לוח המודעות של אוסטין, עזר לפרסם את הפשיטה של השירות החשאי על משחקי סטיב ג'קסון. מעורבותו בפרשה זו מתועדת מאוחר יותר בספר העיון The Hacker Crackdown: Law and Disorder on the Electronic Frontier (1992) מאת ברוס סטרלינג.^[12]

בשנת 2017, הוא התחתן עם מנהלת הליסינג של בתי המלון, סיהנגום, ג'סי צ'ס. לפי הארגון הפוליטי פוליטיקו, השניים הכירו בקמבודיה ב-2015, כאשר גודווין נסע לעזור לפעילים לנסח "מגילת זכויות אינטרנט", והם נפגשו במרכז העסקים של המלון שבו עבדה.^[13]

מעורבותו המוקדמת של גודווין בפרשת משחקי סטיב ג'קסון הובילה לכך שהוא התקבל לעבודה בקרן החזית האלקטרונית (EFF) בנובמבר 1990, כשהארגון היה עוד בראשיתו. זמן קצר לאחר מכן, כעורך הדין הפנימי הראשון של EFF, הוא פיקח על החסות שלה בתיק משחקי סטיב ג'אקסון בע"מ נגד השירות החשאי של ארצות הברית, משחקי סטיב ג'אקסון זכו בתיק בשנת 1993.^[1]

כעורך דין של EFF, גודווין היה אחד מעורכי הגיליון (אנ') של התובעים בתיק המערער על חוק הגינות התקשורת ב-1996. בית המשפט העליון הכריע בתיק עבור התובעים בנימוק של התיקון הראשון לחוקה בשנת 1997. עבודתו של גודווין בתיק זה ובתיקים נוספים הנוגעים בתיקון הראשון לחוקה בשנות ה-90 מתועדת בספרו Cyber Rights: Defending Free Speech in the Digital Age (1998), שהוצא מחדש במהדורה מתוקנת ומורחבת על ידי הוצאת MIT ב-2003.

גודווין שימש גם כעורך דין צוות ועמית מדיניות מטעם המרכז לדמוקרטיה וטכנולוגיה, כתב ראשי בעיתון IP Worldwide, מפרסם בחברת המדיה American Lawyer Media ובעל טור במגזין The American Lawyer. הוא עורך תורם במגזין ריזן,^[3] שם פרסם ראיונות של מספר סופרי מדע בדיוני.^[14][15][16]

מ-2003 עד 2005, גודווין היה עורך דין צוות ואחר כך מנהל משפטי של Public Knowledge, סנגוריה ללא מטרות הרווח שבסיסה בוושינגטון, העוסקת בדיני קניין רוחני. גודווין עבד על מדיניות זכויות יוצרים וטכנולוגיה, כולל הקשר בין ניהול זכויות דיגיטליות לחוק זכויות היוצרים האמריקאי. בעודו ב-Public Knowledge, הוא פיקח על התדיינות שערערה בהצלחה את תקנת דגל השידור (אנ') של רשות התקשורת הפדרלית שהטילה הגבלות ניהול זכויות דיגיטלי על הטלוויזיה. מאוקטובר 2005 עד אפריל 2007, גודווין היה עמית מחקר באוניברסיטת ייל, מילא תפקידים כפולים בפרויקט חברת המידע (ISP) בבית הספר למשפטים של ייל^[17][18] ובמחלקת הפרטיות של הפקולטה למדעי המחשב של ייל ובמחלקת הפרטיות, הזכויות והחובות בפרויקט טכנולוגיות של הערכת מידע (PORTIA).^[19]

גודווין היה היועץ המשפטי של קרן ויקימדיה מ-3 ביולי 2007,^[20] עד 22 באוקטובר 2010.^[21][22] בהתייחסו לאופי המתקן העצמי של ויקיפדיה בראיון לעיתון הניו יורק טיימס, סיפר על כך שתיקן את הערך על עצמו בוויקיפדיה: "התשובה הטובה ביותר לדיבור רע היא יותר דיבור". כאשר הבולשת הפדרלית דרשה ביולי 2010 להסיר את החותמת שלה מוויקיפדיה, גודווין שלח "מכתב הכתוב בצורה מעט הומוריסטית"^[23] בתגובה, דחה את הדרישה ותיאר את הפרשנות של ה-FBI לחוק כ-"אידיוסינקרטית... וחשוב מכך, לא נכונה."^[24][25]

גודווין היה חסיד של נייטרליות רשת מאז 2006, יחד עם תומכי אינטרנט אחרים כמו וינט סרף. כאשר קרן ויקימדיה הסכימה עם ספקי טלקומוניקציה גדולים ליצור את ויקיפדיה אפס (אנ'), אפליקציה שהפרה את עקרונות נייטרליות הרשת, גודווין האמין שהיתרונות של התוכנית עולים על השליליות שלה. ויקיפדיה אפס הופסקה בשנת 2018.^{[26][27][28][29][30][31]}

גודווין נבחר לחבר במועצת המנהלים של המרכז למשפטי לעיתונות סטודנטים בינואר 2009, במועצת המנהלים של יוזמת הקוד הפתוח במרץ 2011,^[32] וכחבר הנאמנים של חברת האינטרנט באפריל 2019.^[33]

ביוני 2021, גודווין לקח תפקיד כמנהל אמון ובטיחות ברשת החברתית טיקטוק. באוקטובר 2022, הוא החל לעבוד בחברת אנונים כמוביל האמון ובטיחות.^[8]

הדמות "מייקל גודווין" בספר The Difference Engine מ-1990 מאת ברוס סטרלינג וויליאם גיבסון נקראה על שמו של גודווין כהוקרה על הסיוע הטכני שלו בקישור המחשבים. סיוע זה עזר להם לשתף פעולה מאוסטין וונקובר.^[12]

ערך מורחב – חוק גודווין

מייקל הגה את חוק גודווין בשנת 1990.^[2] מאז הפך החוק לחוק הומוריסטי פופולרי בתרבות האינטרנט, הקובע כי:

ככל שדיון מקוון מתארך, ההסתברות שתתקיים הקבלה הקשורה לנאצים או להיטלר מתקרבת לאחת (ודאות מוחלטת).

— מייק גודווין ב־1990

גודווין מאמין שהקלות בה השוואות לשואה מתקיימות ברשת האינטרנט ובמהלך דיונים נותנת טריוויאליזציה לשואה, מה שהוא מוצא כמצער. מאז הבהיר כי לדעתו הימין האלטרנטיבי בארצות הברית, במיוחד אלו שהשתתפו ב-2017 בעצרת איחוד הימין האמריקאי בשארלוטסוויל, ראויים להשוואה לנאצים.^[34]

• High Noon on the Electronic Frontier: Conceptual Issues in Cyberspace. Introduction. 1996. ISBN 0-262-62103-7.
• Cyber Rights: Defending Free speech in the Digital Age. 1998. ISBN 0-8129-2834-2.
• The Splinters of our Discontent: How to Fix Social Media and Democracy Without Breaking Them. 2019. ISBN 978-1939888754.

מדיה וקבצים בנושא מייק גודווין בוויקישיתוף

• מייק גודווין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• מייק גודווין, ברשת החברתית LinkedIn
• מייק גודווין, ברשת החברתית Goodreads