אלכסנדריה
| |||
 | |||
| קו החוף של אלכסנדריה | |||
| מדינה |
 מצרים | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | אלכסנדריה | ||
| ראש העיר | מוחמד עבדל זהר | ||
| שפה רשמית |
ערבית  | ||
| תאריך ייסוד | 334 לפנה"ס | ||
| על שם |
אלכסנדר הגדול | ||
| שטח | 1,108 קמ"ר | ||
| גובה | -1 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 5,362,517[1] (1 ביולי 2023) | ||
| ‑ צפיפות | 4,842 נפש לקמ"ר (1 ביולי 2023) | ||
| קואורדינטות | 31°11′N 29°55′E / 31.183°N 29.917°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
| www.alex4all.com | |||
  | |||
אלכסנדריה (בערבית: ٱلْإِسْكَنْدَرِيَّةُ, תעתיק: אָלְאִסְכַּנְדַרִיָּה; בערבית מצרית: اسكندريه; מיוונית: Αλεξάνδρεια; בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟϯ – רַקוֹטִי או ⲁⲗⲉⲝⲁⲛⲇⲣⲓⲁ) היא עיר הנמל החשובה של מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה. העיר משמשת כבירת המחוז הקרוי על שמה ושוכנת בצפון המדינה על שפת הים התיכון סמוך לשפך הזרוע המערבית של הדלתא של הנילוס כ-180 ק"מ מצפון-מערב לבירה קהיר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ציר הזמן של אלכסנדריה
אלכסנדריה העתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – היסטוריה של אלכסנדריה
אלכסנדריה נוסדה בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 334 לפנה"ס והוא קרא לה על שמו. תלמי הראשון, ששלט אחרי אלכסנדר, עשאה בירת מצרים. אלכסנדריה הייתה לפוליס יווני אופיינית, מלאה בגנים ובבנייני ציבור מפוארים. היום לא שרד כמעט דבר מן העיר העתיקה. סמוך לתחילת הספירה הנוצרית הייתה אלכסנדריה מרכז המדע והחכמה בעולם העתיק והעיר השנייה בגודלה באימפריה הרומית אחרי רומא. במרוצת הזמן הייתה לעיר מסחר חשובה ביותר בעולם העתיק. רציפים ארוכים השתרעו על חופה, ואניות באו אליה ממזרח וממערב. אחד ממלכי שושלת התלמיים יסד בה מעין אוניברסיטה, וגדולי המלומדים של העולם העתיק, ובהם אוקלידס, למדו והורו בה.
תלמי הראשון בנה את "המגדלור באלכסנדריה" על האי פארוס הסמוך אליה. מגדלור זה, הנחשב למגדלור הראשון בעולם, הוקם במאה השלישית לפנה"ס (285 לפנה"ס עד 247 לפנה"ס). זה היה המבנה הגבוה ביותר שהוקם אי-פעם בידי מהנדס יווני, והוא נמנה עם שבעת פלאי העולם העתיק. המבנה נהרס במאה ה-14 לספירה, ועל הריסותיו הקים מוחמד עלי בשנת 1842 את המגדלור העומד במקום היום.
תלמי הראשון גם יסד באלכסנדריה את הספרייה הגדולה הראשונה בעולם. סבורים שהכילה לא פחות מ-700,000 מגילות. הספרייה נשרפה ברובה בשנת 47 לפנה"ס, כשיוליוס קיסר כבש את העיר. מרקוס אנטוניוס חזר וחידש אותה.
ימי הביניים עד העת החדשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 616 כבשו הפרסים הסאסאנים את אלכסנדריה אולם הביזנטים הצליחו להחזיר לעצמם את השליטה בה אחרי זמן קצר ובשנת 640 היא נפלה לידי הערבים לאחר מצור שנמשך 14 חדשים, והספרייה נהרסה. הערבים העבירו את בירת מצרים לקהיר, ועל ידי כך פגעו במעמדה של אלכסנדריה. עם גילוי דרך ים חדשה להודו סביב יבשת אפריקה בשנת 1497 פחתה גם חשיבותה כעיר נמל ומסחר.
בשנת 1807, במהלך מלחמת אנגליה–טורקיה העיר נכבשה למספר חודשים על ידי הבריטים.
אלכסנדריה שבה והייתה לעיר נמל חשובה בימי מוחמד עלי (1769–1849), מקים מצרים החדשה. מוחמד עלי גם הביא לעיר מהנדסים אירופים לבנות בניינים גדולים בסגנון מערבי. חשיבותה המסחרית של העיר גדלה עוד יותר לאחר פתיחתה של תעלת סואץ בשנת 1869. בימי שלטון הבריטים, משנת 1882 הוסיפה העיר להתפתח. נמלה העמוק (אנ')[2] היווה תחנה חשובה לאניות סוחר וצי בדרכן בין אירופה להודו.
אלכסנדריה המודרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי אומדן רשמי מתאריך 1 ביולי 2023 אוכלוסיית העיר מונה כ-5.36 מיליון בני אדם והיא העיר השנייה בגודלה במצרים. גם במאה ה-21 מהווה אלכסנדריה עיר מסחר ונמל חשובה הנפרשת לאורך כ-32 ק"מ של חוף הים התיכון. היא אחראית על כ-80% מהיצוא והיבוא של מצרים, ומהווה מרכז מסחרי חשוב בהעברת גז טבעי ונפט מסואץ.
בשנת 2002 הוקמה בה הביבליותיקה אלכסנדרינה, ספרייה ציבורית גדולה שמטרתה להיות מעין חידוש של הספרייה הגדולה של אלכסנדריה מהעת העתיקה. מבנה חשוב נוסף בעיר הוא אוניברסיטת אלכסנדריה, האוניברסיטה השנייה בגודלה במצרים.
יהדות אלכסנדריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – יהדות אלכסנדריה
היהודים הראשונים התיישבו בעיר במאה ה-3 לפנה"ס, בימי שלטון בית תלמי במצרים העתיקה. הם זכו לאוטונומיה רחבה בניהול ענייניהם הפנימיים. בראשם עמד אתנרך (נשיא העם) ולימים ניהלה את הקהילה מועצת הזקנים בת 71 איש. הקהילה הייתה עשירה מאוד והקימה בית כנסת מפואר. התפתחה בה ספרות יהודית-הלניסטית, ובה נעשתה ראשית מלאכת תרגום התנ"ך ליוונית ("תרגום השבעים"). בגמרא מוזכרים יהודי העיר, ונאמר שהשמן היחיד המצוי ברשות אנשי אלכסנדריה הוא שמן צנונות.[3]
בין יהודי העיר המפורסמים מאותה התקופה היה הפילוסוף פילון האלכסנדרוני.
בתקופה הרומית היוו היהודים כ-40 אחוזים מתושביה של אלכסנדריה, והם חיו ברבעים מיוחדים משלהם (2 מתוך 5 רבעים). התושבים האחרים היו בעיקר יוונים. בשנת 38 לספירה פרעו תושבי העיר היוונים ביהודים, בסיועו של הנציב הרומאי, אאולוס אוויליוס פלאקוס.[4] בשנת 66, בפרוץ מרד היהודים ברומאים בארץ ישראל, התמרדו גם יהודי אלכסנדריה. המרד דוכא ביד קשה, ורבבות יהודים נהרגו. מרד נוסף, מרד התפוצות, פרץ ב-115. בתלמוד הירושלמי מוזכר המרד ונאמר שהדם הגיע בים עד קפריסין. בשנת 414 גורשו כל היהודים מאלכסנדריה בידי שליטיה הביזנטיים.
במאה ה-12 ישבו בה רק 300 יהודים. במאה ה-19, עם חדירת האירופאים למצרים, שבה הקהילה היהודית וגדלה. בין השאר כיהנו בה כרבנים ראשיים הרב ישראל משה חזן, הרב נתן עמרם, הרב משה פארדו, הרב פרופ' דוד פראטו והרב ד"ר משה ונטורה. במקורות יהודים נהגו באותה תקופה לכנות את אלכסנדריה "נא אמון".[5][6] אחרי מלחמת העולם השנייה ישבו באלכסנדריה כ-15,000 יהודים. בשנים שלאחר קום מדינת ישראל עלו רובם לישראל. בית הכנסת אליהו הנביא, הגדול בעיר, שבשיאו מנה 1,000 מקומות ישיבה, קיים עד היום בעיר. במאה העשרים הייתה בבית הכנסת מקהלה. באלכסנדריה היה מועדון "מכבי" לנוער.
לאחר מלחמת סיני ב-1956 החלו שלטונות מצרים בגירוש יהודי אלכסנדריה. גל נוסף של גירושים היה לאחר מלחמת ששת הימים. הגברים בקהילה נעצרו, וחלקם, ובהם הרב נפוסי, עונו. לאחר ששוחררו ממעצר, הותר להם לעזוב את מצרים, אך לא לעלות לישראל, ומבלי לקחת עם את רכושם. גם תשמישי הקדושה לא הורשו לעזוב את מצרים. היהודים שנותרו באלכסנדריה פוטרו ממקומות עבודתם.
ב-8 באוקטובר 2023, במקביל לטבח שבעה באוקטובר, התרחשה מתקפת טרור נגד תיירים ישראלים באלכסנדריה, כאשר שוטר מצרי שנשכר על ידם כמאבטח ירה על נוסעי האוטובוס. בפיגוע נרצחו שני אזרחים ישראלים והמדריך המצרי, ואדם נוסף נפצע באורח בינוני ונפטר בהמשך מפצעיו.[7]
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברטיסלאבה, סלובקיה
סלוניקי, יוון
פאפוס, קפריסין (מ־2018)
קטניה, סיציליה, איטליה (מ־2019)
סנקט פטרבורג, רוסיה
אודסה, אודסה, אוקראינה- לימסול, קפריסין
איזמיר, טורקיה
קזבלנקה, מרוקו
דרבן, קוואזולו-נטאל, דרום אפריקה
שאנגחאי, הרפובליקה העממית של סין
אלמטי, קזחסטן
קונסטנצה, רומניה
קליבלנד, אוהיו, ארצות הברית
תוניס, תוניסיה
קאנפור, הודו
מרסיי, צרפת
ייבלאח, אזרבייג'ן
קאזאנלק, בולגריה
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אלכסנדריה (בערבית)- בני ציפר, העיר והנוסטלגיה, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2007
- יואב שטרן, היהודים באלכסנדריה: 20 נשים, 3 גברים, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2006
- נמרוד קמר, אלכסנדריה הגדולה, באתר מאקו, 3 במאי 2010
- יואל רפל, מקדש יהודי באלכסנדריה, באתר מסע אחר
- אברהם אבא רקובסקי, נמל אלכסנדריה. "הצפירה", 23 במרץ 1877, עמ' 149–150. העתק באתר: שפת הים - ים וספנות בעיתוני ההשכלה והתחייה, 1918-1856, אפריל 2017.
- מפת אלכסנדריה, 1930 לערך, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית.
- אוסף יהדות אלכסנדריה, מאוספי הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי.
- ארכיון אוסף תעודות לידה, רווקות ונישואין של הרבנות באלכסנדריה, בספרייה הלאומית
- אלכסנדריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אלכסנדריה (מצרים), דף שער בספרייה הלאומית- אלכסנדריה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
- Philip Bosman, Alexander in Africa, Classical Association of South Africa Pretoria, 2014, באתר Academia.edu
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Egypt: Governorates, Major Cities & Towns - Population Statistics, Maps, Charts, Weather and Web Information, citypopulation.de
- ^ אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית., מפת נמל אלכסנדריה, 1817
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ו, עמוד א'
- ^ פילון האלכסנדרוני, נגד פלאקוס, פרק שמיני, סעיף 55.
- ^ ד"ר רחל שרעבי, 'היישוב הספרדי בירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית', עמוד 14
- ^ מפה הערוב באלכסנדריה, 1923, באתר סריקה מונגשת הספרייה הלאומית.
- ^ איתמר אייכנר, ליאור בן ארי, הדר עדי, פיגוע באלכסנדריה, בזמן המלחמה: שוטר מצרי ירה למוות בשני תיירים ישראלים, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 קהיר  אלכסנדריה | |||||||||
| 1 | קהיר | קהיר | 9,801,536 | 11 | פיום | פיום | 531,861 |  גיזה  שוברא אל-ח'ימה | |
| 2 | אלכסנדריה | אלכסנדריה | 5,362,517 | 12 | אל-ח'וסוס | אל-קליוביה | 502,864 | ||
| 3 | גיזה | אל-גיזה | 4,458,135 | 13 | זקאזיק | א-שרקיה | 460,501 | ||
| 4 | שוברא אל-ח'ימה | אל-קליוביה | 1,275,700 | 14 | אסמאעיליה | אסמאעיליה | 450,388 | ||
| 5 | פורט סעיד | פורט סעיד | 791,749 | 15 | אסואן | אסואן | 401,890 | ||
| 6 | סואץ | סואץ | 716,458 | 16 | שישה באוקטובר | אל-גיזה | 376,302 | ||
| 7 | אל-מנסורה | א-דקהלייה | 632,330 | 17 | דמנהור | אל-בחירה | 329,572 | ||
| 8 | אל-מחלה אל-כוברא | אל-ע'רביה | 614,202 | 18 | קהיר החדשה | קהיר | 319,488 | ||
| 9 | טנטא | אל-ע'רביה | 597,694 | 19 | דמיאט | דמיאט | 312,863 | ||
| 10 | אסיוט | אסיוט | 562,061 | 20 | אל-מניא | אל-מניא | 298,021 | ||