אריאל פיקאר Ariel Picard
Ariel Picard is a Research Fellow and faculty member at Shalom Hartman Institute. He previously served as the Director of the Kogod Research Center for Contemporary Jewish Thought and the Educational Director of the Institute’s Be’eri program.
Ariel has a PhD in philosophy from Bar-Ilan University and conducts research in contemporary Jewish law. He was ordained as a rabbi by the Israeli Chief Rabbinate and formerly served as the rabbi of Kibbutz Shluchot.
Ariel has published widely on issues of halakha, contemporary Judaism, and Israel. His books include: In Human Language – Foundations for Jewish and Israeli Renewal (Hebrew; Carmel, 2019); Seeing the Voices: Tradition, Creativity and the Freedom of Interpretation (Hebrew; Yediot Sefarim, 2016); Halakhah in a New World: Rabbinic Discourse in Modern Society (Hebrew; Keter and Shalom Hartman Institute, 2012), and The Philosophy of Rabbi Ovadia Yosef in an Age of Transition: Study of Halakhah and Cultural Criticism (Hebrew; Bar Ilan University Press, 2007). He has also published numerous articles, op-eds, and blog posts concerning these subjects.
ד"ר אריאל פיקאר הוא עמית מחקר במרכז קוגוד לחקר המחשבה היהודית ולהגות עכשווית במכון שלום הרטמן וחבר סגל ההוראה של המכון. פיקאר שימש בעבר כמנהל מרכז קוגוד והיה אחראי על ארגון סמינרי המחקר, על סיוע בתוכניות מחקר אישיות ועל קליטתם ושילובם של חוקרים חדשים.
למכון הרטמן הוא הגיע כחוקר צעיר בשנת 2001. במשך השנים עסק במחקר והוראה בתוכניות המכון השונות. בשנים 2009 – 2018 שימש כמנהל החינוכי של תוכנית "בארי" במכון הרטמן.
אריאל פיקאר הוא בוגר ישיבת הר עציון, שם למד במשך תשע שנים והוסמך לרבנות על ידי הרבנות הראשית לישראל. הוא בוגר המכון להכשרת מורים במכללת הרצוג, ומחזיק בתואר ראשון בתלמוד, ותואר שני ושלישי בלימודי פרשנות ותרבות מאוניברסיטת בר אילן.
בעבר שימש במשך כשבע שנים כרב הקיבוץ שלוחות שבעמק בית שאן וכן כר"מ בישיבת מעלה גלבוע.
ספריו:
"משנתו של הרב עובדיה יוסף בעידן של תמורות – חקר ההלכה וביקורת תרבות" הוצאת אוניברסיטת בר אילן, תשס"ז.
"הלכה בעולם חדש – שיח רבני בחברה מודרנית", כתר ומכון הרטמן, תשע"ב.
"לראות את הקולות – מסורת, יצירה וחירות פרשנית", בית-יצירה עברית, מכון הרטמן וידיעות אחרונות, תשע"ו.
"בלשון בני אדם – יסודות להתחדשות יהודית-ישראלית", כרמל ומכון הרטמן, ירושלים תשע"ט
Ariel has a PhD in philosophy from Bar-Ilan University and conducts research in contemporary Jewish law. He was ordained as a rabbi by the Israeli Chief Rabbinate and formerly served as the rabbi of Kibbutz Shluchot.
Ariel has published widely on issues of halakha, contemporary Judaism, and Israel. His books include: In Human Language – Foundations for Jewish and Israeli Renewal (Hebrew; Carmel, 2019); Seeing the Voices: Tradition, Creativity and the Freedom of Interpretation (Hebrew; Yediot Sefarim, 2016); Halakhah in a New World: Rabbinic Discourse in Modern Society (Hebrew; Keter and Shalom Hartman Institute, 2012), and The Philosophy of Rabbi Ovadia Yosef in an Age of Transition: Study of Halakhah and Cultural Criticism (Hebrew; Bar Ilan University Press, 2007). He has also published numerous articles, op-eds, and blog posts concerning these subjects.
ד"ר אריאל פיקאר הוא עמית מחקר במרכז קוגוד לחקר המחשבה היהודית ולהגות עכשווית במכון שלום הרטמן וחבר סגל ההוראה של המכון. פיקאר שימש בעבר כמנהל מרכז קוגוד והיה אחראי על ארגון סמינרי המחקר, על סיוע בתוכניות מחקר אישיות ועל קליטתם ושילובם של חוקרים חדשים.
למכון הרטמן הוא הגיע כחוקר צעיר בשנת 2001. במשך השנים עסק במחקר והוראה בתוכניות המכון השונות. בשנים 2009 – 2018 שימש כמנהל החינוכי של תוכנית "בארי" במכון הרטמן.
אריאל פיקאר הוא בוגר ישיבת הר עציון, שם למד במשך תשע שנים והוסמך לרבנות על ידי הרבנות הראשית לישראל. הוא בוגר המכון להכשרת מורים במכללת הרצוג, ומחזיק בתואר ראשון בתלמוד, ותואר שני ושלישי בלימודי פרשנות ותרבות מאוניברסיטת בר אילן.
בעבר שימש במשך כשבע שנים כרב הקיבוץ שלוחות שבעמק בית שאן וכן כר"מ בישיבת מעלה גלבוע.
ספריו:
"משנתו של הרב עובדיה יוסף בעידן של תמורות – חקר ההלכה וביקורת תרבות" הוצאת אוניברסיטת בר אילן, תשס"ז.
"הלכה בעולם חדש – שיח רבני בחברה מודרנית", כתר ומכון הרטמן, תשע"ב.
"לראות את הקולות – מסורת, יצירה וחירות פרשנית", בית-יצירה עברית, מכון הרטמן וידיעות אחרונות, תשע"ו.
"בלשון בני אדם – יסודות להתחדשות יהודית-ישראלית", כרמל ומכון הרטמן, ירושלים תשע"ט
less
Related Authors
Uploads
Books by אריאל פיקאר Ariel Picard
ד"ר אריאל פיקאר הוא מנהל מרכז קוגוד לחקר המחשבה היהודית ולהגות עכשווית במכון שלום הרטמן בירושלים. היה במשך עשור המנהל החינוכי של תוכנית בארי במכון הרטמן. הוא בוגר ישיבת הר-עציון ואוניברסיטת בר-אילן, כיהן כרב הקיבוץ שלוחות ולימד בישיבת מעלה גלבוע ובמדרשת עין הנצי"ב. ספרו הקודם 'לראות את הקולות – מסורת יצירה וחירות פרשנית' יצא לאור בידיעות ספרים בשנת 2016.
כיצד מתקיימות מחלוקות ביהדות ואיך מכריעים בהן?מה יעשה אדם כאשר צו האל נוגד את צו המוסר הפנימי שלו?האם הפרשנות היא יצירה אנושית או גילוי הרצון האלוהי הטמון בתורה? כיצד גישר הרמב"ם על הפער שבין המסורת לפילוסופיה, ומדוע פרצו חכמי הקבלה והחסידות את גבולות הפרשנות? מתי צריך לאדם למות על קידוש השם? מהו היחס הראוי לנכרים ומדוע חלו בו תמורות במשך הדורות? באיזה אופן פירשה תנועת הרפורמה את היהדות בעת החדשה ומדוע התנגדה לה האורתודוקסיה? איזו התחדשות יהודית מציעה הציונות ומה חשבו על כך אחד העם, ביאליק והרב קוק?
המסורת היהודית היא מסורת של דילמות ושל מחלוקות שעיצבו תרבות תוססת ורבת פנים. דווקא הרצון לחדש ולעצב את היהדות מתוך דיאלוג עם ההווה, היה תמיד ביטוי ליהדות שורשית אותנטית ומלאת חיים.תרבות פרשנית היא תרבות דינמית מפני שהמתח בין עבר להווה מפרה אותה במקום לשתק אותה.לראות את הקולות מציג את סוד קיומה לאורך הדורות של התרבות היהודית הבנוי על דיאלוג פרשני-יצירתי עם המקורות המקודשים, שיוצר גשר בינם לבין תמורות הזמן והמרחב.
לראות את הקולות הוא המדריך המקיף, המוסמך והמגוון ביותר למקורות העמוקים של תרבות המחלוקת והפלורליזם במסורת היהודית לדורותיה. הרב ד"ר אריאל פיקאר, חוקר יהדות ומחנך העוסק שנים ארוכות בנושא זה, לוקח את הקורא, את המורה ואת התלמיד למסע בתרבות היהודית,שבו נבחנות פרשות הדרכים המרכזיות שבהם נחלקו חכמי ישראל בעיצוב פניה של היהדות בתחומים החשובים ביותר.ספר זה הוא המבוא הגדול לפרשנויות בנות הזמן הממשיכות לראות את הקולות שניתנו בסיני מתוך אחריות להווה ולדורות שיבואו אחרינו.
הלכה בעולם חדש עוסק בסוגיות הלכתיות עקרוניות הצומחות מתוך האתגרים שמציב העולם המודרני בפני המסורת היהודית. השינויים שחלו בתפיסת המעמד האישי והקשר הזוגי, עלייתה של האידיאולוגיה הלאומית והשפעתי על סוגיות מרכזיות כמו גיור, שמיטה והיחס ללא-יהודים, ולבסוף ההתמודדות עם משמות השבת בעידן הטכנולוגי, כולן שאלות הנדונות בספר. טענתו העיקרית היא שמחקר ביקורתי של הפפסיקה ההלכתית חושף את העמדות הערכיות העמודות בתשתיתה, ומזמין גם את מי שאינו מומחה בהלכה לנקוט עמדה בשאלות הקיומיות של החיים היהודיים בעת הזו.
ד"ר אריאל פיקאר הוא חוקר בכיר במכון שלום הרטמן והמנהל החינוכי של תכנית בארי. עבודתו המחקרית עוסקת בהלכה בעידן המודרני. ספרו הראשון 'משנתו של הרב עובדיה יוסף בעידן של תמורות - חקר ההלכה וביקורת תרבות' יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן בשנת תשס"ז.
ספר זה מבקש לבחון את דרך פסיקתו של הרב עובדיה יוסף, אחד מחשובי הפוסקים במחצית השנייה של המאה העשרים הניצבים נוכח האתגר להתמודד עם התמורות המשמעותיות שחלו בחברה היהודית בעידן המודרני, כגון החילון, המתירנות המינית וערעורה של הסמכות הדתית.
נוסף על היותו מונוגרפיה הסוקרת את פסיקתו ההלכתית של הרב ומשמעויותיה, מציע הספר ראייה חדשה ולפיה ההלכה היא תרבות, ומשום כך יש לבחון אותה בכלי המחקר של ביקורת התרבות. זו מציעה מגוון חדש של זוויות ראייה שטרם באו לידי ביטוי בחקר הפסיקה ההלכתית. תובנות הלקוחות מעולם הסוציולוגיה מסייעות בידי המחבר בבואו לבחון את תפיסתו החברתית של הרב עובדיה יוסף. תאוריות העוסקות בנורמה ובסטייה משמשות להגדרת אסטרטגיות ההכלה וההדרה שנקט הרב יוסף כלפי קבוצות ותופעות תרבותיות מגוונות. כלי העבודה של האנתרופולוג עומדים לשירותו של המחבר בבואו לחקור את יחסו של הרב עובדיה יוסף לנושאים הקשורים למיניות, לאופנת הלבוש של נשים ולהלכות נידה. תפיסתו של מישל פוקו את המנגנונים התרבותיים מאפשרת חשיפה של יחסי הכוח העומדים בבסיס הפסיקה ההלכתית. כך ניסיונו של הרב יוסף למשטר את השיח ההלכתי בתחום המיניות מציף על פני השטח את הקול הנשי המודחק.
זוויות ראייה חדשות אלו תורמות להבנת מורכבותו של השיח ההלכתי בהקשרו התרבותי.
Papers by אריאל פיקאר Ariel Picard
but the Talmud mentions no such practice. So how
did Jewish clergy become an integral part of the
ceremony?
המעיין בספרות חז"ל קורא על מקרים רבים של קידושין וגירושין, יבום וחליצה הנעשים בצורה ספונטנית, כמעט אינטימית (בכל זאת צריכים לפחות שני עדים) ללא פיקוח של ממסד כלשהו וללא הפונקציה של 'מסדר קידושין'. אולם כבר דורות רבים אין הדבר כך. במאמר זה נעקוב אחר התפתחות תהליך מיסוד תפקידו של רב כעורך בלעדי של טקס נישואין.
נדמה שהתשובה לכך אינה נעוצה רק בכמות האנשים שהשתתפו בהפגנות אלא בבולטוּת של האליטות הישראליות שהיו חלק חשוב ומשמעותי מהמחאה.
מיהן האליטות? מה סוד כוחן? מדוע הן מתנגדות לרפורמה המשפטית? כיצד יש בידן השפעה כה גדולה? ומה יכול לעשות הימין הישראלי כדי לשנות את המצב? אלו השאלות הגדולות שהתעוררו בעקבות המחאה הציבורית בישראל.
העומדות לפתחנו, אני סבור כי יש לחזור לשורשים ההיסטוריים
והרעיוניים של החזון הציוני שהביא להקמת מדינת ישראל. במאמר זה
אני מבקש להציג את היסודות הרעיוניים שהניעו את התנועה הציונית,
לבדוק את משמעותם בימינו, ולהסביר כיצד יש לממשם במדינת ישראל
בעת הזאת.
אריאל פיקאר, "הציונות כתנועה לאומית מודרנית, ומשמעות היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית", בתוך: אריאל פיקאר ויעל גוראון (עורכים) #יהודיתדמוקרטית – יוצרים שביל זהב ישראלי, ידיעות ספרים, תשפ"ג, עמ' 57 – 75.
עלינו לשוב ולהתעמק בשאלות היסוד של הפוליטיקה: מהו תפקידו של השלטון המדיני? כיצד שולטים באנשים חופשיים? היכן עובר הגבול בין חירותו של היחיד לסמכויותיה של המדינה? וכיצד משמרים את זכויות המיעוטים במדינת לאום דמוקרטית? כדי לענות על שאלות אלו אני מבקש לחזור אל המסורת הפוליטית היהודית ואל המסורת הדמוקרטית-מודרנית שהושפעה ממנה. שתי המסורות הגדולות הללו, שאנו כיהודים מודרניים ניזונים מהן, מגבילות את כוחו של השלטון הנבחר על ידי יצירת מוקדי כח נוספים שתפקידם לבקר ולאזן את השליט. על אף שנקודות המוצא של שתי המסורות שונה, התכלית דומה והמטרה זהה. לאחר העיון הזה נוכל לשוב למציאות הישראלית ולעסוק בתפקידה של הרשות השופטת במערכת השלטון של מדינת ישראל.
תקציר של המאמר פורסם באתר 'על דעת הקהל' של מכון הרטמן ב 17.12.2019
https://blog.hartman.org.il/post/authorities-checks-and-balances-ariel-picard?fbclid=IwAR1WOsZGxL3BzwRttl7yXWRb0PorO9aY-bWPq0nZnbwO_8lplDO8ZxeiFeU
פורסם באתר מכון הרטמן 5.12.21
פורסם בכתב העת אופקים, גליון מס' 1 (סתיו תשפ"ב 2021) בהוצאת מכון שלום הרטמן
מגיפת הקורונה זימנה לנו אפשרות יוצאת דופן לבחון את עולם העבודה שלנו ולחדד את ההיבטים המבורכים שבו, לצד צדדיו הבעיתיים. התובנות מן התקופה החולפת עשויות לסייע לנו לעצב מחדש את עולם העבודה ולהפוך את הקושי הטמון במלאכה לברכה – עבוד היחיד העובד והחברה כולה
אריאל פיקאר, "מקללה לברכה: על ההזדמנות שהביאה הקורונה
לעולם העבודה", אופקים, גליון מס' 1 (סתיו תשפ"ב 2021) בהוצאת מכון שלום הרטמן, עמ' 36 – 45.
https://heb.hartman.org.il/on-the-opportunity-the-corona-brought-to-the-world-of-work/
המאמר אינו מחקר המתמקד בהבנת המקורות בהקשרם המקורי בלבד, אלא מבקש להתמודד עם שאלות ההווה דרך ההתבוננות בעבר ותופס את המסורות היהודיות לדורותיהן כמקורות השראה שיש להפגישם עם המציאות המשתנה וליצור מתוך המפגש הזה את ההלכה הרלוונטית לדורנו.
“THE TORAH PROHIBITEDCREATIVE MELAKHAH (WORK)”:
DEFINING THE PROHIBITION OFMELAKHAHON THE SABBATH
IN CLASSIC RABBINIC LITERATURE AND ITS IMPLICATIONS FOR
THE MODERN TECHNOLOGICAL WORLD
ARIEL PICARD
Shalom Hartman Institute and Schechter Institute of Jewish Studies
Abstract
Modern technology continues to change our daily lives. These
innovations have also brought with them certain challenges concerning
traditional observance of the Sabbath. This article will clarify the
conception of melakhah, commonly translated as work, on the Sabbath
in classic rabbinic literature, expand on the ideational understandings
that emerge from these sources, and discuss in what manner the
rabbinic sages defined the prohibition. An analysis of this literature
allows one to understand the basic principles of the Jewish rabbinic
tradition—principles that may be actualized in a meaningful manner in
this modern technological reality that we live in. The goal of this article
is to create a logical and meaningful continuum between Aggadah and
Halakhah; between the spiritual principles and values of the Sabbath
and the normative behavior that implements these ideas.
This article is not solely interested in understanding the sources in their
original context; rather, it is interested in confronting the questions of
the present by contemplating the past. It conceives of the storied Jewish
tradition as a source of inspiration that must be engaged with the
everchanging present and, thereby, create a relevant understanding of
contemporary Jewish law
https://www.makorrishon.co.il/judaism/279523/?fbclid=IwAR3eXAxP0d2-8N0nkh1ZO6TKdu4B1pRravRfpYxCV34XLdj5PQvPIunHkUg
הצעות ראשוניות ליישום עקרונות השמיטה בימינו עשויות להפוך אותה למשמעותית ורלוונטית.
ד"ר אריאל פיקאר הוא מנהל מרכז קוגוד לחקר המחשבה היהודית ולהגות עכשווית במכון שלום הרטמן בירושלים. היה במשך עשור המנהל החינוכי של תוכנית בארי במכון הרטמן. הוא בוגר ישיבת הר-עציון ואוניברסיטת בר-אילן, כיהן כרב הקיבוץ שלוחות ולימד בישיבת מעלה גלבוע ובמדרשת עין הנצי"ב. ספרו הקודם 'לראות את הקולות – מסורת יצירה וחירות פרשנית' יצא לאור בידיעות ספרים בשנת 2016.
כיצד מתקיימות מחלוקות ביהדות ואיך מכריעים בהן?מה יעשה אדם כאשר צו האל נוגד את צו המוסר הפנימי שלו?האם הפרשנות היא יצירה אנושית או גילוי הרצון האלוהי הטמון בתורה? כיצד גישר הרמב"ם על הפער שבין המסורת לפילוסופיה, ומדוע פרצו חכמי הקבלה והחסידות את גבולות הפרשנות? מתי צריך לאדם למות על קידוש השם? מהו היחס הראוי לנכרים ומדוע חלו בו תמורות במשך הדורות? באיזה אופן פירשה תנועת הרפורמה את היהדות בעת החדשה ומדוע התנגדה לה האורתודוקסיה? איזו התחדשות יהודית מציעה הציונות ומה חשבו על כך אחד העם, ביאליק והרב קוק?
המסורת היהודית היא מסורת של דילמות ושל מחלוקות שעיצבו תרבות תוססת ורבת פנים. דווקא הרצון לחדש ולעצב את היהדות מתוך דיאלוג עם ההווה, היה תמיד ביטוי ליהדות שורשית אותנטית ומלאת חיים.תרבות פרשנית היא תרבות דינמית מפני שהמתח בין עבר להווה מפרה אותה במקום לשתק אותה.לראות את הקולות מציג את סוד קיומה לאורך הדורות של התרבות היהודית הבנוי על דיאלוג פרשני-יצירתי עם המקורות המקודשים, שיוצר גשר בינם לבין תמורות הזמן והמרחב.
לראות את הקולות הוא המדריך המקיף, המוסמך והמגוון ביותר למקורות העמוקים של תרבות המחלוקת והפלורליזם במסורת היהודית לדורותיה. הרב ד"ר אריאל פיקאר, חוקר יהדות ומחנך העוסק שנים ארוכות בנושא זה, לוקח את הקורא, את המורה ואת התלמיד למסע בתרבות היהודית,שבו נבחנות פרשות הדרכים המרכזיות שבהם נחלקו חכמי ישראל בעיצוב פניה של היהדות בתחומים החשובים ביותר.ספר זה הוא המבוא הגדול לפרשנויות בנות הזמן הממשיכות לראות את הקולות שניתנו בסיני מתוך אחריות להווה ולדורות שיבואו אחרינו.
הלכה בעולם חדש עוסק בסוגיות הלכתיות עקרוניות הצומחות מתוך האתגרים שמציב העולם המודרני בפני המסורת היהודית. השינויים שחלו בתפיסת המעמד האישי והקשר הזוגי, עלייתה של האידיאולוגיה הלאומית והשפעתי על סוגיות מרכזיות כמו גיור, שמיטה והיחס ללא-יהודים, ולבסוף ההתמודדות עם משמות השבת בעידן הטכנולוגי, כולן שאלות הנדונות בספר. טענתו העיקרית היא שמחקר ביקורתי של הפפסיקה ההלכתית חושף את העמדות הערכיות העמודות בתשתיתה, ומזמין גם את מי שאינו מומחה בהלכה לנקוט עמדה בשאלות הקיומיות של החיים היהודיים בעת הזו.
ד"ר אריאל פיקאר הוא חוקר בכיר במכון שלום הרטמן והמנהל החינוכי של תכנית בארי. עבודתו המחקרית עוסקת בהלכה בעידן המודרני. ספרו הראשון 'משנתו של הרב עובדיה יוסף בעידן של תמורות - חקר ההלכה וביקורת תרבות' יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן בשנת תשס"ז.
ספר זה מבקש לבחון את דרך פסיקתו של הרב עובדיה יוסף, אחד מחשובי הפוסקים במחצית השנייה של המאה העשרים הניצבים נוכח האתגר להתמודד עם התמורות המשמעותיות שחלו בחברה היהודית בעידן המודרני, כגון החילון, המתירנות המינית וערעורה של הסמכות הדתית.
נוסף על היותו מונוגרפיה הסוקרת את פסיקתו ההלכתית של הרב ומשמעויותיה, מציע הספר ראייה חדשה ולפיה ההלכה היא תרבות, ומשום כך יש לבחון אותה בכלי המחקר של ביקורת התרבות. זו מציעה מגוון חדש של זוויות ראייה שטרם באו לידי ביטוי בחקר הפסיקה ההלכתית. תובנות הלקוחות מעולם הסוציולוגיה מסייעות בידי המחבר בבואו לבחון את תפיסתו החברתית של הרב עובדיה יוסף. תאוריות העוסקות בנורמה ובסטייה משמשות להגדרת אסטרטגיות ההכלה וההדרה שנקט הרב יוסף כלפי קבוצות ותופעות תרבותיות מגוונות. כלי העבודה של האנתרופולוג עומדים לשירותו של המחבר בבואו לחקור את יחסו של הרב עובדיה יוסף לנושאים הקשורים למיניות, לאופנת הלבוש של נשים ולהלכות נידה. תפיסתו של מישל פוקו את המנגנונים התרבותיים מאפשרת חשיפה של יחסי הכוח העומדים בבסיס הפסיקה ההלכתית. כך ניסיונו של הרב יוסף למשטר את השיח ההלכתי בתחום המיניות מציף על פני השטח את הקול הנשי המודחק.
זוויות ראייה חדשות אלו תורמות להבנת מורכבותו של השיח ההלכתי בהקשרו התרבותי.
but the Talmud mentions no such practice. So how
did Jewish clergy become an integral part of the
ceremony?
המעיין בספרות חז"ל קורא על מקרים רבים של קידושין וגירושין, יבום וחליצה הנעשים בצורה ספונטנית, כמעט אינטימית (בכל זאת צריכים לפחות שני עדים) ללא פיקוח של ממסד כלשהו וללא הפונקציה של 'מסדר קידושין'. אולם כבר דורות רבים אין הדבר כך. במאמר זה נעקוב אחר התפתחות תהליך מיסוד תפקידו של רב כעורך בלעדי של טקס נישואין.
נדמה שהתשובה לכך אינה נעוצה רק בכמות האנשים שהשתתפו בהפגנות אלא בבולטוּת של האליטות הישראליות שהיו חלק חשוב ומשמעותי מהמחאה.
מיהן האליטות? מה סוד כוחן? מדוע הן מתנגדות לרפורמה המשפטית? כיצד יש בידן השפעה כה גדולה? ומה יכול לעשות הימין הישראלי כדי לשנות את המצב? אלו השאלות הגדולות שהתעוררו בעקבות המחאה הציבורית בישראל.
העומדות לפתחנו, אני סבור כי יש לחזור לשורשים ההיסטוריים
והרעיוניים של החזון הציוני שהביא להקמת מדינת ישראל. במאמר זה
אני מבקש להציג את היסודות הרעיוניים שהניעו את התנועה הציונית,
לבדוק את משמעותם בימינו, ולהסביר כיצד יש לממשם במדינת ישראל
בעת הזאת.
אריאל פיקאר, "הציונות כתנועה לאומית מודרנית, ומשמעות היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית", בתוך: אריאל פיקאר ויעל גוראון (עורכים) #יהודיתדמוקרטית – יוצרים שביל זהב ישראלי, ידיעות ספרים, תשפ"ג, עמ' 57 – 75.
עלינו לשוב ולהתעמק בשאלות היסוד של הפוליטיקה: מהו תפקידו של השלטון המדיני? כיצד שולטים באנשים חופשיים? היכן עובר הגבול בין חירותו של היחיד לסמכויותיה של המדינה? וכיצד משמרים את זכויות המיעוטים במדינת לאום דמוקרטית? כדי לענות על שאלות אלו אני מבקש לחזור אל המסורת הפוליטית היהודית ואל המסורת הדמוקרטית-מודרנית שהושפעה ממנה. שתי המסורות הגדולות הללו, שאנו כיהודים מודרניים ניזונים מהן, מגבילות את כוחו של השלטון הנבחר על ידי יצירת מוקדי כח נוספים שתפקידם לבקר ולאזן את השליט. על אף שנקודות המוצא של שתי המסורות שונה, התכלית דומה והמטרה זהה. לאחר העיון הזה נוכל לשוב למציאות הישראלית ולעסוק בתפקידה של הרשות השופטת במערכת השלטון של מדינת ישראל.
תקציר של המאמר פורסם באתר 'על דעת הקהל' של מכון הרטמן ב 17.12.2019
https://blog.hartman.org.il/post/authorities-checks-and-balances-ariel-picard?fbclid=IwAR1WOsZGxL3BzwRttl7yXWRb0PorO9aY-bWPq0nZnbwO_8lplDO8ZxeiFeU
פורסם באתר מכון הרטמן 5.12.21
פורסם בכתב העת אופקים, גליון מס' 1 (סתיו תשפ"ב 2021) בהוצאת מכון שלום הרטמן
מגיפת הקורונה זימנה לנו אפשרות יוצאת דופן לבחון את עולם העבודה שלנו ולחדד את ההיבטים המבורכים שבו, לצד צדדיו הבעיתיים. התובנות מן התקופה החולפת עשויות לסייע לנו לעצב מחדש את עולם העבודה ולהפוך את הקושי הטמון במלאכה לברכה – עבוד היחיד העובד והחברה כולה
אריאל פיקאר, "מקללה לברכה: על ההזדמנות שהביאה הקורונה
לעולם העבודה", אופקים, גליון מס' 1 (סתיו תשפ"ב 2021) בהוצאת מכון שלום הרטמן, עמ' 36 – 45.
https://heb.hartman.org.il/on-the-opportunity-the-corona-brought-to-the-world-of-work/
המאמר אינו מחקר המתמקד בהבנת המקורות בהקשרם המקורי בלבד, אלא מבקש להתמודד עם שאלות ההווה דרך ההתבוננות בעבר ותופס את המסורות היהודיות לדורותיהן כמקורות השראה שיש להפגישם עם המציאות המשתנה וליצור מתוך המפגש הזה את ההלכה הרלוונטית לדורנו.
“THE TORAH PROHIBITEDCREATIVE MELAKHAH (WORK)”:
DEFINING THE PROHIBITION OFMELAKHAHON THE SABBATH
IN CLASSIC RABBINIC LITERATURE AND ITS IMPLICATIONS FOR
THE MODERN TECHNOLOGICAL WORLD
ARIEL PICARD
Shalom Hartman Institute and Schechter Institute of Jewish Studies
Abstract
Modern technology continues to change our daily lives. These
innovations have also brought with them certain challenges concerning
traditional observance of the Sabbath. This article will clarify the
conception of melakhah, commonly translated as work, on the Sabbath
in classic rabbinic literature, expand on the ideational understandings
that emerge from these sources, and discuss in what manner the
rabbinic sages defined the prohibition. An analysis of this literature
allows one to understand the basic principles of the Jewish rabbinic
tradition—principles that may be actualized in a meaningful manner in
this modern technological reality that we live in. The goal of this article
is to create a logical and meaningful continuum between Aggadah and
Halakhah; between the spiritual principles and values of the Sabbath
and the normative behavior that implements these ideas.
This article is not solely interested in understanding the sources in their
original context; rather, it is interested in confronting the questions of
the present by contemplating the past. It conceives of the storied Jewish
tradition as a source of inspiration that must be engaged with the
everchanging present and, thereby, create a relevant understanding of
contemporary Jewish law
https://www.makorrishon.co.il/judaism/279523/?fbclid=IwAR3eXAxP0d2-8N0nkh1ZO6TKdu4B1pRravRfpYxCV34XLdj5PQvPIunHkUg
הצעות ראשוניות ליישום עקרונות השמיטה בימינו עשויות להפוך אותה למשמעותית ורלוונטית.
פורסם באתר 'על דעת הקהל' -מכון הרטמן, 29.5.2018
https://blog.hartman.org.il/post/a-new-vision
אריאל פיקאר, סולל שביל הבוחן את אופן הנחלת הזיכרון וההנצחה בחיינו הפרטיים והלאומיים במאמר לזכר אביו ברוך פיקאר חלל מלחמת יום הכיפורים.
פורסם באתר 'על דעת הקהל', blog.hartman.org.il
15.4.2018
אתגר השיבה אל המסורת
סדרת יהדות ישראלית (מכון שלום הרטמן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן)
הוצאת הקיבוץ המאוחד תשס"ג (574 עמ')
ניצני היבטים פוסטמודרניים אצל ארבעה הוגים יהודיים, ומצביע על תהליך שבו הדת אינה
טוענת יותר לאמת אוניברסלית אלא הופכת להכרעה סובייקטיבית של האדם. גם בסוף הספר
שאלות רבות נשארות בו פתוחות אך אולי זו מהות העניין.
על הנסים ועל הטבע
עיון פילוסופי בספרות ההלכה
עזגד גולד
אוניברסיטת בר־אילן, תשע"ה, 334 עמ'
עמנואל לוינס – האמנה החינוכית: אחריות, תקווה וברית
חנוך בן פזי
הקיבוץ המאוחד ומכון מופ"ת, תשע"ו
הזמן והאחר
עמנואל לוינס
מצרפתית: אלעד לפידות
אחרית דבר: אלי שיינפלד
הקיבוץ המאוחד, 2014, 130 עמ'
בקשת הא־לוהים כתופעה רוחנית משותפת לתודעה האנושית באשר היא. ההתחקות אחריה מזהה את הנקודה הפנימית כחוויה של ענווה ופתיחות ומוצאת אותה בכתבי החסידות
הספרות והשירה העברית, כמו המציאות, מלמדות על צורך עמוק בתפילה ועל קיומה גם בעידן שבו הכריז האדם המודרני על ריבונותו. משמעות התפילה בעולם שסר קסמו
פצועי תפילה – תפילה לאחר "מות האל"-עיון פנומנולוגי בספרות העברית, אבי שגיא; אוניברסיטת בר-אילן ומכון הרטמן, 222 עמ'
פורסם במוסף שבת של מקור ראשון, גליון 728, פרשת מטות, כ' תמוז תשע"א, 22.7.11, עמ' 19-20